איזו שגעת יש באויר
הפריחה מסביב מדגדגת לי באף. אפשר בקלות להתאהב בעונה הזו.
כשאני נוסעת עם המכונית ליד פרדס הדרים, אני ממש מתמוגגת. 
פותחת את כל החלונות כדי שהאויר הריחני יכנס, וישטוף את כל ישותי.
זה אפילו חזק יותר בערב, כשקריר.
האויר עומד והריח משגע.
אפשר לשמוע את הפסח מתגלגל, במדרגות. שאון הבקבוקים שיוחזרו לחנות, טומנים בחובם חמץ.
רהיטים נגררים, ואבק חבוי, מתגלה.
זה זמן לעשות סדר: לפנות את הישן, כדי לפנות מקום לחדש.
זה הזמן של החדש, המתחדש, המחודש.
בגדים ישנים, צעצועים, רהיטים, מחשבות ורגשות. אמונות שאינן משרתות אותי עוד. כולם יזוזו הצידה. ובמקומם יתפנה מקום לנקי, לריחני, לפרחוני ולמתחדש.
שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא.
ומה הפה-סח?
אילו מילים אני בוחרת להוציא החוצה, מקופסת המחשבות שלי?
פסח הוא ראש השנה לחודשים.
אני אוהבת אותו כמו ראש השנה.
מתכוננת, מתרגשת, מחכה ומצפה.
מנקה את החמץ בבית, אחרי שניקיתי אותו מהגוף.
האביב הוא הזמן של הפריחה ושל הלבלוב. העלים נמצאים בשיאם בתקופה הזו.
ונכון גם לעשות ניקוי בתוך הגוף פנימה. הירוק הוא הצבע של הכבד, והעלים הירוקים, מנקים ומשקמים פעילות כבד.
הם מלאים כלורופיל מזין, ומינרלים רבים.
ואם בענייני חמץ עסקינן, החמץ האמיתי הוא בתוך ראשנו.
במערכות היחסים שלנו
זה שמחמיץ את הקשר…
השנה אני בוחרת להיות מודעת יותר לחוסר הסבלנות שבי, ולהיות יותר סבלנית,
ולפיכך לאפשר למי שמולי להיות מי שהוא. כמו שהוא. בקצב שלו.
להיות פחות שיפוטית ויותר מאפשרת.
להיות פחות מורה ויותר תלמידה.
אני מאחלת לנו לצאת מהעבדות של המחשבות והרגשות, אל חירות של עשיה והוויה שהיא מעבר לגבולות של האמונה שלנו.
להיות שלמים, בריאים וחזקים
להיות בשמחה, באהבה ובהרמוניה
להיות בהכרת תודה…
להיות מאושרים
חג פסח שמח!!
