ערב ראש השנה
אנחנו נוסעים לתל חי לחגוג עם קהילתנו.
מעלים תדר ומרגישים קרוב יותר:
איש לעצמו, איש לאיש, ולאלוהיו.
הזמן הוא זמן התכנסות.
זמן זריעת הזרעים, והמתנה.
אפילו השמים מבינים, ומכסים קצת את השמש היום.
הסתיו כבר כאן.
עלי שלכת וחצבים.
הכל בהתכנסות.
בקשות, מחשבות, הכנות לשנה החדשה שכבר מחכה בפתח.
אני נפרדת מהשנה שחולפת.
בודקת מה הספקתי, מה השגתי.
על מה אני מוותרת. דבר אחד קטן.
מחשבה שלא משרתת אותי.
רגש שמחזיר אותי אחורה.
דבר אחד שראוי להפרד ממנו.
לומר לו תודה ולשחרר.
לאפשר לחדש, לנקי, למדויק, להכנס ולבוא.
לשנה החדשה אני מאחלת
שנה של הרמוניה ובריאות, שנה של שמחה והתפתחות,
שנה מלאה בקסמים קטנים, והתגלויות חדשות
התחלות חדשות והמשכים נכונים.
והרבה אהבה
