מחמצת שאור

לאחרונה התחלתי לאפות לחם מחמצת…

הכי אני אוהבת ללמוד מהמטופלים שלי

אז היא הגיעה אלי כמה פעמים ודיברנו, ואחרי הלידה שלה הביאה לי בצנצנת מחמצת. שלחה לי כמה מתכונים, ובאחד מהם דבקתי.

המחמצת היא כמו חיית מחמד: צריך להאכיל אותה בזמנים קבועים, לגדל אותה בטמפרטורה המתאימה, ולהתנהג אליה יפה. אחרת
היא לא תשרוד ותמות.

מה היא המחמצת הזו ומה המיוחד באפיה איתה?

אז ראשית חשוב להבין שמחמצת שאור היא תערובת חמוצה שעשויה מקמח ומים בכמויות שוות, ומוכנסת לעיסה להתפחת הבצק. היא באה במקום שמרים.

היא בעצם תערובת עם שמרי-בר. לתסיסה במחמצת אחראיים השמרים, ואילו הטעם החמוץ בא מפעילות חיידקים מסוג לקטובצילוס. רמת החמיצות הגבוהה מגנה על המחמצת מקלקול או היווצרות עובש

ככה היא נראית כשאני מוציאה אותה מהמקרר להגיע לטמפ' החדר. אני מערבבת בנפרד כוס קמח
עם כוס מים חמימים ומערבבת עם המחמצת. מכסה בבד נושם, ומניחה לזה לתסוס בין 6-8 שעות.
בקיץ התסיסה מהירה יותר בגלל החום.

כאשר התערובת מוכנה, ויש לה ריח חמצמץ אופייני, אני מערבבת בקערה משומנת 2 וחצי כוסות
קמח שיפון או חיטה מלאה או כוסמין, עם 2 כפיות מלח, כוס מחמצת וכוס מים חמימים. כשהיא מוכנה – התערובת דביקה.
בדרכ אני מכינה כמות כפולה, ונותנת לתערובת לתפוח מכוסה במגבת

 

ככה זה נראה כששמים בכלי קטן מדי….

 

 

אז אחרי ההתפחה, אני לשה שוב.
ומכניסה לתוך שתי תבניות של אינגליש קייק, מצופות ניר אפיה, או משומנות.
נותנת לזה לתפוח שוב.
כשהתבנית מלאה בבצק התפוח אני מכניסה לתנור מחומם 200 מעלות למשך 35 דקות

 

 

וזו התוצאה:

באפיה האחרונה שיחקתי קצת עם זיתים שחורים ועגבניות מיובשות. יצא מאוד טעים

לנו מספיקים שני כיכרות לחם, למשך שבוע.
בהצלחה
ולבריאות