שמונת אברי היוגה – חלק 1

= שמונה אברים. אשטנגה יוגה היא בעצם שמונת אברי היוגה שהם:

1. יאמה –yana  –  חוקי מוסר אוניברסאליים, בהתייחס לסובבים

2. נימה – niyama – חוקי משמעת עצמית המביאים להיטהרות פנימית

3. אסנה – asana – אימון של תרגילים פיסיים

4. פראנאימה – pranayama – אימון של תרגילי נשימה, לשליטה ואורך נשימה

5. פרטיהארה – pratyahara – כינוס החושים, שחרור ההכרה משליטתם

6. דהרנה – dharana – ריכוז, מכוון לתפקוד המנטאלי

7. דהינה – dhyana – מדיטציה

8. סמאדהי – samadhayah – איחוד עם האובייקט בו מתרכזים

יאמה, האבר הראשון, מדבר על כמה מכללי המוסר האוניברסאליים, בדברות שבין אדם לחברו.
החוקים אינם מושפעים מהזמן, מהמקום ממעמד ומנסיבות. ביחד הם יוצרים את החוק הגדול של החיים: התחשבות והתייחסות לכלל היצורים החיים ובמיוחד לאלה התמימים, החלשים,
אלה שנמצאים בצרה או במצב קשה. הוא מזכיר קצת את עשר הדיברות שלנו:

• אהימסה – ahimsa  – אי אלימות  

• סאטיה – satya  – אמת

• אסטיה – asteya – לא לגנוב

• בראמהצ'ריה – brahmacarya – איפוק, התנזרות, צניעות, וגם- חיפוש אחר האמת

• אפריגרהה – aparigrahah – לא לחמוד

המשמעות העמוקה של אי-אלימות היא ההפך בפשטות: אהבה, אהבה שחובקת את כל העולם
(ואהבת לרעך כמוך….). האלימות היא מצב תודעה, היא טמונה במחשבה, ברגש, ובאה לידי ביטוי בדיבור ובעשייה. לצידה של ה"אהימסה", באות שתיים קטנות יותר נגזרות שלה והן השחרור מכעס ומפחד.
האלימות נובעת מפחד, מחולשה, מבורות או מחוסר מנוחה.

האמת, כנות – זה הכלל הנעלה ביותר. להיות באינטגריטי. האמת היא לא רק ההפך מהשקר.
האמת היא צורת חשיבה והתנהלות כוללת. האמת היא אבסולוטית ולא ניתנת לשינוי. האמת צריכה
להיאמר כשהיא מתאימה להישמע. כשהיא יכולה להיאמר בצורה נעימה ולא מזיקה. בשום מקרה אין
לשקר עמ"נ לספק הנאה.

לא לגנוב, דבר שאינו שייך לנו, וגם לא להשתמש לרעה באמון שניתן לנו בהחזקת רכוש שאינו שלנו.

הדיבר הבא ביאמה יכול להתפרש בכמה צורות. מקובל לחשוב שהברהמצ'ריה היא התנזרות ממין,
עמ"נ שלא יסיח את הדעת אך למעשה האיזון, כרגיל, יהיה הנכון: איפוק מהנאות החיים כאשר אנו
נדרשים לרמת ריכוז מסוימת, או בכדי לא לפגוע במערכת יחסים קיימת , יכול להשפיע לחיוב, וחוסר
איפוק ירחיק אותנו מהמטרה. וגם- חשוב לזכור שאי אפשר לספק תשוקה מינית לעולם ועד.
הברהמצ'ריה מביא אותנו לריכוז אנרגטי.

אפריגרהה פרושה: פרי – מסביב. גרהנה – להחזיק. לא לחמוד לצורך התעשרות, לא להחזיק
בדבר מה שלא לצורך. תחשבו כמה חפצים יש לכם בבית שאין בהם שימוש. כמה בגדים בארון תלויים
על הקולב שנים, מבלי שנגעו בהם. כמה אנחנו קונים חפצים שלא לצורך…..

ניאמה, האבר השני, דן בחוקים האישיים, במשמעת שלוקח על עצמו הפרט. כל אחד מהם הוא
עצמאי וניתן לעבודה עצמית בנפרד מחבריו:

• סאוצ'ה – sauca – טוהר, ניקיון

• סנטושה – santosha – שביעות רצון, נחת, הנאה מלאה

• טאפס – tapah – משמעת, לימוד, אימון

• סוודיהיה – svadhyaya – לימוד עצמי

• אישוורה פראנידהנה – isvara pranidhanani – התמסרות לאל או לכוח עליון

שני סוגי טוהר ניתן למצוא: טוהר חיצוני ופנימי – תודעתי. הפנימי נעשה גם בעזרת האסנות והפראניאמה,
תרגול הגוף והנשימה, בעזרת אוורור הריאות טיהור הדם ומערכת העצבים. התזונה שבעזרתה אנו מזינים
את הגוף גם היא שומרת על ניקיון פנימי, והחשוב ביותר הוא הניקיון המחשבתי ממחשבות מזוהמות ומזהמות. הניקיון החיצוני נעשה בעזרת רחיצת העור והשיער.  הסאוצ'ה היא החשובה מכל ה"נימות".
היא הבסיס לכל השאר.

את הסנטושה יש לטפח. זה יותר מסתם שביעות רצון פסיבית. יש בה משהו אקטיבי, שניתן לבחירה.
היא יוצרת מצב של שמחה וטוב לב. שביעות רצון היא ברכה וגם היא ביטוי למצב תודעתי ולכן ניתנת
לתרגול ואימון. ההפך – אי שביעות רצון – מפתחת סבל וכאב.

שלושת העקרונות האחרונים: משמעת ואימון, לימוד עצמי והתמסרות לכוח עליון – מסמלים את שלושת
העקרונות של ה"יוגה של הפעולה" ומכוונים למשמעת  היומיומית שלוקח על עצמו היוגי.