לפני יומיים הוקמה פה ממשלה.
אני מרגישה התרגשות, כמו משק כנפי פרפר,
מן הקלה,
ממועקה שרבצה פה יותר מדי זמן.
ועולה בי המחשבה על הביטוי: "אחדות הניגודים"
הממשלה, ממשלת השינוי, שמורכבת מניגודים
שאנחנו לפעמים לא רואים מה הקשר ביניהם,
חלקנו ספקנים לגביה,
חלקינו סקרנים וחיוביים
ואני חוזרת ליוגה
למושגים כפי שאני רואה אותם,
דרך התרגול על המזרן,
דרך צורת החשיבה
הגוף שלנו, המדהים והאלוהי,
שעובד בהרמוניה בין כל חלקיו,
איבריו והמערכות השונות שבו.
מערכת עיכול ששוכנת בצד מערכת הנשימה,
רחם ליד שלפוחית השתן
לכולם מקום, לכולם תפקיד חשוב וחיוני,
והם כולם מסתדרים יחד
וגם צמדי הניגודים:
הרוח והחומר
חושך ואור
לילה ויום
איש ואישה
חם וקר
נוזל ומוצק
התרחבות מול התכווצות וצמצום
ימין ושמאל
ויש עוד המון
שני הצדדים נמצאים בכל אחד מאיתנו, ויוצרים שלם
יוצרים את דרך האמצע
את השביל לפסוע בו
בדרכי החיים
אני פעם יותר מזה, ופעם יותר מזה
כשאלמנט אחד לא מאוזן ומושך בצורה מוגזמת,
אנחנו מרגישים את ההשפעה בגוף, ובנפש
שני הצדדים הם אנחנו, המרכיבים אותנו
לפעמים אנחנו חושבים יותר,
לפעמים מרגישים ואינטואיטיביים
היוגה ואיתה תרגול התנוחות והנשימות,
מביאה אותנו לשמור על איזון
לקבל את השונות, את כל החלקים בתוכנו:
את הגמישות ואת החוזק,
את הישר או העקום
או את היעדר קיומם
לגלות את התסכול, ולחבק אותו
וכשיש הצלחה לחבק גם אותה
אנחנו מתרגלים תנוחות על הגב
ומאזנים עם תנוחות על הבטן,
תנוחות בעמידה, ותנוחות הפוכות
על צד ימין ואז על צד שמאל
יושבים ונושמים
ומתחברים, לאחד,
שהוא הכל
וגם בתוכנו
